סיפורה של סמוקי מסופר ע"י תמי, כמו גם ע"י ריקי כהן, מגדלת כלבי יורקשייר טרייר ישראלית, שהתוודעה לסיפורה של סמוקי ויצרה קשר חם ומתמשך עם ביל ויין, החייל שחייו נקשרו באלה של הכלבה הזעירה.

מספרת ריקי: הימים ימי מלחמת העולם השנייה, המקום, דרום האוקיינוס השקט. חייל מהיחידה החמישית של הכוח המוטס האמריקאי, המוצבת בגינאה החדשה, עושה את דרכו חזרה לבסיסו, כאשר לפתע מנוע הג'יפ בו הוא נוהג שובק חיים. בעודו רכון מתחת למכסה המנוע, קול מעומעם אך נחוש גורם לו להסתובב לאחור ולגלות גור כלבים זעיר, מנסה לחלץ את עצמו מתוך מאורת שועלים נטושה. החייל האמריקאי הצעיר גוחן ומרים את הגור בזרועותיו, מניחו במושב האחורי של הג'יפ הצבאי, מצליח להתניעו – וחוזר חזרה לבסיסו. שם  הוא מוכר את הגור לטוראי ראשון וויליאם א. ויין (ביל) בן ה -21, חובב כלבים מושבע, המשרת יחד איתו. כך מתחיל אחד הסיפורים המופלאים של אהבה ומסירות בין כלב ובעליו.

טוראי ויין וסמוקי, גורת ה"יורקשייר – טרייר" שחולצה ממעבה הג'ונגל, נשארו יחדיו משך כל 5 השנים בהם שרת ביל בחזית.

סמוקי שירתה ביחידה החמישית של תיל-האוויר האמריקאי, טסה ב – 12 גיחות הצלה וצילום מבצעיות, ביצעה צניחה כשהיא קשורה למצנח. לדברי בר-יוסף סמוקי הזהירה את וויין מהפצצות, וסייעה בהעברת חוט טלגרף דרך צינור קרקעי בבסיס חיל-האוויר של כוחות הברית במפרץ לינגיין, ובכך היא הצילה עשרות אנשי צוות קרקעיים וטייסי סיור מסכנת החשיפה להפצצות אוויריות. היא עוטרה כקמיע של היחידה.

סמוקי נחשבת לאחת הכלבות הטיפוליות  הראשונות, בזכות כך שבידרה יחידות בשטח וחיילים פצועים שאושפזו בבתי חולים שדה. ביל לימד אותה לאיית את שמה וללכת על חבל כשעיניה מכוסות.

ביל נהג לרחוץ את סמוקי מדי יום באותו סבון כביסה בו רחצו כל החיילים בזמן המלחמה. כאמבט שימשה הקסדה של ביל (ראו תמונה). בלילות קרים שימש לה כשמיכה כיסוי שולחן הפוקר עליו נהגו החיילים לשחק.

בתום המלחמה הועלתה סמוקי לדרגת רב"ט ( Corporal ) ושבה יחד עם ביל, כשהיא חבויה בתוך קופסת מסיכת האב"ך שלו, למקום מגוריו בקליבלנד, אוהיו. לדברי בר-יוסף סמוקי היא הכלבה נקבה הכמעט יחידה, ככל שאנו יודעים עד כה, שהוכרה כגיבורה במלחמת העולם השנייה.

ריקי כהן, ששמרה על קשר עם ביל ויין עד יום מותו מספרת כי סיפורה של סמוקי סוקר בכל עיתוני קליבלנד, ומשם הופץ לעיתונות הארצית. היא הפכה לגיבורת תקשורת וקיבלה יחד עם ביל תוכנית טלוויזיה שבועית משלה. בשנת 1996 פרסם ביל את סיפורו בספר הנושא את השם "יורקי דודל דנדי".

סמוקי הפכה לגיבורת תרבות, אשר פרסומה היה מעבר לתוכניות הטלוויזיה והוליווד. היא נפטרה בשנת 1957 ונקברה בתיבת תחמושת ממלחמת העולם השנייה. סמוקי הונצחה באחד עשר אתרים ומוזיאונים, קיבלה מספר תעודות הוקרה, ובשנת 2005 נחשף פסל ברונזה בגודל טבעי מעל קברה.

לדברי בר-יוסף מחקרים רבים כיום מתמקדים בכלבים ספציפיים שהפכו לגיבורים תרבותיים, לאחר שהצילו חיילים ואזרחים בחזיתות ובעורף. בהרצאתה על "כלבים גיבורים במלחמות העולם ובשואה" היא מספרת על כמה מהכלבים שבני-האדם הגדירו כגיבורים. מתייחסת לתפקיד ולמעמד שהיה לכלבים בזמן מלחמות העולם, תרומתם של הכלבים לבני-האדם ושל בני-האדם לכלבים, הפיכת הכלבים לגיבורים תרבותיים ולאומיים. היא בוחנת את  הסיבות לכך, שלצד השיח הביקורתי והעכשווי על השימוש בכלבים במלחמות האדם, סיפורי הכלבים "הגיבורים" ממשיכים לרגש אנשים רבים בכל העולם עד היום.